למצטרפים החדשים נספר שזה בדיוק המקום להכיר אותנו קצת יותר טוב, לקבל הטבות סודיות, להתעניין בטעמים ובמתכונים חדשים ולהגדיל קצת את הידע על מעט הרכיבים שמרכיבים את הגלידה שלנו ועל איך זה בכלל יכול להיות?
זה כבר לא סוד הרי - מאד אכפת לנו מבלוטות הטעם שלכם.
תפסנו את אדם זיו, המייסד והמנכ״ל של גלידה גןעדן, לשיחת היכרות קצרה על גלידה, צרכנות, פוד טק, העולם הבא ומה שביניהם. פייר, התרגשנו
אדם זיו, במקור מקיבוץ סאסא, עכשיו מתל אביב.
אני מתעסק בגלידה כבר משנת 2011 ועד היום לא נגמרה לי הסקרנות והתשוקה לעניין. כשאתה יוצר משהו אתה תמיד מבקש לראות בו גם חותם אישי. את החותם הזה אני רוצה כל הזמן להעמיק ולבטא, כמו עץ שמעמיק שורשים ובאותו הזמן מצמיח וענפים. במהלך השנים, העשייה שלי העמיקה וצמחה ויחד איתה התפתח גם סולם הערכים שלי. ככל שיותר שלטתי באיך עושים גלידה, הבנתי שאני מעוניין לעשות משהו שהוא יותר ערכי ולוקח למחוזות שגלידה עדיין לא ביקרה בהן בעבר - מקום פחות מזיק ויותר מזין ועדיין מאד כייפי ומשמח
למה בעצם יש כאן כל כך מעט רכיבים?
קומבינציה של הצרכים והערכים שלי בתור אדם תוך מבט על שוק הגלידות הקיים - מעין מפגש של נסיבות - הרבה שנים של עיסוק פלוס סקרנות לעיסוק. ככל שהשנים חלפו, הגוף שלי התחיל לשווע לדברים אחרים מתוך צרכים אחרים, נולדה לי ילדה והתחלתי לחשוב הלאה על מה הולך להישאר כאן אחריי, באיזה עולם היא תחיה? - מכאן קיבלתי רצון לעשות משהו שהוא טוב יותר בשבילי וטוב יותר בשביל העולם
מאיפה הידע?
אני עושה גלידה כל יום במשך 11 שנים. אני חי את זה וחושב על זה ומעמיק בזה. הדבר הכי מעניין שקרה בתהליך הפיתוח הוא שהייתי צריך להפוך את שיטת העבודה שלי - בשיטה המסורתית יש לנו בסיס שעליו אתה מוסיף מיני טעמים, בשיטה החדשה שבניתי, הבנתי שאנחנו מערערים לחלוטין את הבסיס, כיוון שהכיוון הוא הפוך - קודם כל חומר הגלם נכנס לתמונה ואז אני שואל את עצמי איך לעזור לחומר הגלם להפוך לגלידה. מהקרם אל הטעם, מהטעם אל הקרם. ההיפוך של השיטה עקרוני להצלחה של הדבר גם מבחינת הטעם וגם מבחינת האריזה. בעיניי, כל מוצר טבעי או טבעוני לא יעבוד אם הוא יהיה פשרה לעומת המוצר הקיים, ולכן חייב לעמוד בפני עצמו כמוצר מצויין.
מאיפה הגעת?
כבר הרבה שנים שאני נמצא בעולמות של גלידת פרימיום - גלידה שהשפים הכי טובים רוצים להכניס למסעדות שלהם ולקוחות קפדניים למקפיא שלהם. יוקרה, טעמים, חוויה. אני רוצה להישאר שם. קודם כל הכי חשוב לי שזה יהיה טעים, חווית האכילה עצמה חייבת לעמוד בסטנדרטים של הגלידות הטובות ביותר. התנגדות מדוייקת של הגלידה לכפית, מרקם עשיר, טעמים מובחנים שלא מעורפלים על ידי סוכר ותחושה נעימה בפה ובגוף לאחר האכילה.
איך אנשים מרגישים תוך כדי אכילת המוצר?
בחוויה של גלידה מסורתית, הביס הראשון מאד טעים, הביס האחרון הרבה פחות. זה קורה בגלל כמות הסוכר הגבוהה שהגוף בביס הראשון מתענג עליה אך לאחר מכן דוחה אותה ככל שאתה מתקדם באכילת כדור הגלידה שלך.
אצלנו זה הפוך - כיוון שכמו הסוכר מתונה, הביס הראשון לא מהמם את חלל הפה במתיקות, אלא יוצר סקרנות של החך לקראת הביס הבא אחריו. ככל שהאכילה מתקדמת, הטעמים מתחילים להיות מורגשים, מובחנים ועזים יותר. על הוניל, למשל, אמרו לי - ״פתאום אני קולט מהו טעם של וניל. ואולי כי הטעם הסביר את עצמו לאט, דווקא הביס האחרון היה לי הכי טעים.״
ואיך אנשים מרגישים אחרי המוצר?
לעיתם לאחר אכילה של גלידה רגילה מופיעה מעין תחושה של צער, המתוק מחמיץ את הלב. התחושה הפיזית לא הכי נעימה. חוויה של אימפולסיביות. בגלידה גן עדן, אמנם הרגע הראשון קצת מפתיע, אבל החוויה מסתיימת בתחושת סיפוק ועונג ועם טעם של עוד.
דיברת קודם על עצמך בתור צרכן ועל חוויית הצריכה ככלל. ספר לנו קצת על החוויה שלך בתור יצרן, קצת על הערכים שעומדים מאחורי כל זה
קיימוּת עשויה ממידה וממתינות - חשוב מאד לדעת כמה אנחנו משתמשים באמצעים העומדים לרשותנו - אם אנחנו בעלי רכב, אפשר להשתמש בו בחכמה, לא חייבים לעמוד איתו בכל יום בפקקים, הוא יכול להיות חשמלי, למשל, או לשרת אותנו מתי שאנחנו באמת צריכים. גם אם יש לנו כסף או גלידה ביד, אנחנו לא חייבים לזלול את כל הסכום.
נכון לעכשיו, הצרכן הישראלי צורך כ-30 כפיות של סוכר ביום (כפית מהווה בערך 5 גרם. מתוך גפן, מחקר לסכרת)! ההמלצה היא כשני שליש פחות. אבל אין צורך לחתוך את הצריכה בצורה דרמטית או קשה - אנחנו מתקרבים לשנת 2023 וטכנולוגיות שהמצאנו עומדות לרשותנו - כך שניתן לייצר תזונה שבאה לקראת הצרכן, במידתיות, ברגישות. על ידי הפחתת כמות הסוכר בגלידה אתה בעצם מאפשר לצרכן להמשיך ולהשתמש במוצר עצמו מבלי לגרום נזק
איך מפחיתים שימוש בסוכר בתוך תהליך של יצירת מוצר בעצם?
אנחנו משתמשים בסוכר, אבל בהרבה פחות סוכר - הגלידות של גןעדן מכילות בין 12-14% סוכר, ביתר הגלידות שמחכות לצרכן על המדף טמונים בין 20-30% סוכר. האחוזים של גןעדן קרובים יותר לאחוזים שמרכיבים פירות כמו תפוח/מנגו/בננה. אם בפרי שהגיע מהאדמה או מהעץ יש כמות סוכר כזו, זה ככל הנראה סממן טוב וזה בעצם הגורם שהנחה אותי להשוות מנה של גלידה גןעדן, כשני כדורים, לפרי. בתור צרכן, כייף לדעתי לדעת שלאחר שסיפקתי את הצורך בגלידה, עדיין נותרה לי יותר מ- 50% צריכת סוכר יומית נוספת
אתה מאמין שאפשר להגיע למצב כללי של צרכנות חיובית יותר בקרוב?
כרגע אנחנו כולנו צרכנים די גרועים - מעט סיבים תזונתיים, סוכר מיותר וכדו׳. אנחנו כרגע במבוא להתחלתו של תהליך ארוך, אנחנו עוד רק מכינים את הכלים למשחק עצמו. בסוף נגיע לשם
כ-35 אחוזים מהאוכלוסייה - המפחיתנים - מביעים עניין בדרך החיים הזו. וככל שלאחוז הזה יהיו אלטרנטיבות איכותיות יותר, נגישות ומתומחרות היטב, כך נצליח להפיץ את הבשורה בצורה הטובה ביותר
לאן היית רוצה להגיע עם גן עדן?
גן עדן תהיה מותג מזון משמעותי בעולם. יש לנו פורמולה מיוחדת ולגלידה יש כל מיני נגזרות - חטיפים ושמנת ויוגורט. יש לי רצון להיכנס גם לשוק תחליפי החלב ומוצריו, אבל קודם כל אני מעוניין לבסס את המותג גם במקומות אחרים בעולם.
אנחנו עובדים כרגע גם על כניסה לשוק האמריקאי, הכל ממתין לשותפים המתאימים...
ו… למה דווקא השם גן עדן נבחר?
חשבתי רבות על השם. גן העדן הוא סמל בתרבות שלנו למקום שאנו כמהים אליו, מקום בו האדם חי בהרמוניה מלאה עם הסביבה שלו, ניזון מן הגן ולא מן החיות שבגן. גן עדן כמותג שואף להביא ערכים של כמיהה לעדינות ולעולם שמח יותר. לחדשנות מהסוג שאנחנו עושים נכון להיות בין געגועים לעבר נאיבי יותר לבין שאיפה לעתיד.
♡